היי אני לי

קרוב ל-20 שנה במטבח באופן מקצועי. תוסיפו לזה עוד שנים במטבח של אמא בתור ילד שהופך חביתות, שוטף מחבתות, ומנקה צלחות…

 

נולדתי למשפחה של פודיז.

עוד לפני שידענו שיש מונח כזה. (לא ידענו מה זה פודיז, לא היה….)

אני זוכר ימי שבת בהם אבא קם עם דודא למרק בלחם, והיינו נוסעים מחולון עד לקיבוץ הגושרים, אוכלים מרק, מקנחים בגלידה וחוזרים הבייתה שבעים ומאושרים. עוד בנוף ילדותי: מסעדות פועלים וארוחות מאולתרות על ספסלים בכל רחבי הארץ.

 

אוכל מנהל את הלו״ז. בזמן שאוכלים כבר מפנטזים על הארוחה הבאה… גם אתם ככה ??

מדברים על מה אכלנו ועם מי, מתי, איפה ואת מי ניקח לאכול שם בפעם הבאה..

 

החיבור המקצועי הראשוני שלי עם בישולים איכותיים הגיע בשירות הצבאי על ספינת הדבור של חיל הים. למדתי את היסודות, התחברתי לאסתטיקה, לצבעים, לניחוחות, ובעיקר להרגשה הנעימה למשמע המילים: ״איזה טעים״.

 

כשאנשים מתחברים לאוכל שאני מבשל, נפתחת דרך תקשורת באלפי שפות במקביל. עם השנים, הבנתי שזו דרך מעולה להיפתח ולהתחבר לאנשים. בשביל 2 סיבות אני בוחר כל יום לעסוק במקצוע המאתגר הזה: הגשמה עצמית ו-חיבור לאנשים.

 

מזה כמה שנים דרכי העצמאית התחברה בצורה קוסמית לאהבה שלי לפיצות ולאירוח.

באירוע הקרוב שלכם, הצטרפו אליי לחוויה מדויקת, ייחודית, טרייה, שמחה וטעימה.

 

צ׳או ראגאצי,

לי